בג"צ 246/81

תקציר

בג"ץ הכריע בשתי עתירות שערערו על תוקפו של חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 6), שעניינו זמני השידור המוענקים למפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת. העותרים טענו כי החוק פוגע בעקרון השוויון הקבוע בחוק יסוד: הכנסת, וכי הוא לא התקבל ברוב הדרוש. בית המשפט קבע כי עקרון השוויון בהקשר של תעמולת בחירות מחייב להבטיח לכל הרשימות המתחרות זמן מינימלי לתעמולה אפקטיבית בטלוויזיה וברדיו, שמתחתיו הופעתן הופכת לחסרת תועלת אמיתית עבור הבוחרים. בית המשפט מצא כי ההיסטוריה החקיקתית של התיקון מעידה על התעלמות מוחלטת משוויון הזדמנויות של רשימות חדשות. לטענת בית המשפט, משבצת הזמן בת שמונה הדקות שהוקצתה לרשימות חדשות לשידורי הטלוויזיה לא אפשרה להן להציג כראוי את עמדותיהם בפני הבוחרים, בעוד שלמפלגות הוותיקות ניתן זמן אוויר גדול בהרבה מהנדרש. בית המשפט הגיע למסקנה כי התיקון פוגע בעקרון השוויון ואין ליישמו אלא אם התקבל ברוב של חברי כנסת, כנדרש בחוק היסוד.