ת"א 15430/97

תקציר

התובע והנתבע הם בעלי חלקות קרקע סמוכות בהר הזיתים. התובע הגיש תביעה נגד הנתבע בגין בניית תוספת לביתו ללא היתר, בטענה כי הבנייה גרמה לו נזק בלתי הפיך וחדרה לפרטיותו, שכן הוא נבנה במרחק של פחות מ-90 ס"מ מגבול חלקתו של התובע. התובע ביקש מבית המשפט להורות על הריסת התוספת. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי התובעת הסכימה לבנייה בתמורה להסכמת הנתבעת שלא להתנגד לבנייה עתידית בחלקת התובעת אשר תחרוג מדרישות החוק. בית המשפט קיבל את גרסת הנתבע לאירועים ומצא כי התובע אכן הסכים לבנייה. לפיכך, נמנע ממנו להתכחש להסכמתו ולתבוע פיצויים מהנתבעת. מאחר שגם הנתבעת הודתה בהמשך הבנייה למרות צו מניעה, החליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. התביעה נדחתה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.