בש"א 21768/07

תקציר

בהליך פשיטת רגל זה ביקש הנושה לקבל את תביעת החוב. לבקשה זו קדם ערעור על החלטת הנאמן לדחות את תביעתם. הנושים טענו כי הם הגישו תביעת חוב לנאמן באוקטובר 2005, שהתבססה על פסק דין לטובתם של בית משפט השלום בראשון לציון. עם זאת, הנאמן דחה אותה כמעט שלוש שנים לאחר מכן. הנושה טען כי תשומת הלב שלהם התמקדה בבעיות הבריאותיות שלהם - סרטן בלוטות הלימפה והטיפולים הנלווים - בתקופה זו. לאחר דיון בערעור הקודם, במאי 2008, התיר הנאמן לנושה להגיש בקשה מפורטת בצירוף מסמכים תומכים. אולם, לאחר פגישות הן עם החייב והן עם הנושה, החליט הנאמן לקבל את הבקשה להארכת תביעת החוב אך לדחות את תביעת החוב עצמה. הנאמן נימק החלטה זו בכך שהנושה לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענת החוב ולא שיתף פעולה באופן מלא עם שאלותיה. עוד ציין הנאמן כי פסק הדין המקורי ניתן בהיעדרו של הנושה ולא בחן לגופו של עניין. הנושה ערער שוב, אך יו"ר בית המשפט הסכים עם עמדת הנאמן, וקבע כי הנושה לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו. היו"ר הדגיש כי הליכי פשיטת רגל כרוכים באינטרסים של נושים מרובים ולכן מחייבים בחינה מעמיקה של חומר הראיות. כמו כן, על הנושה מוטל נטל ההוכחה ביחס לתביעת החוב ועליו לספק את כל הראיות הדרושות לתמיכה בתביעתו. מאחר שהנושה לא עמד בנטל זה, נדחה הערעור. החלטה זו התקבלה מבלי לחייב את הנושה בהוצאות, והיא נמסרה בהעדר הצדדים ביום 30.11.2008.