ע"פ 1826/14

תקציר

הכרעת הדין המדוברת עניינה בבקשה לעכב את ביצוע עונש המאסר. אמות המידה לבקשות אלה, כפי שהותוו בפרשת שוורץ, מטילות על המבקש את הנטל להוכיח כי נסיבותיו האישיות גוברות על האינטרס הציבורי במאסר מיידי. במקרה זה, המבקשת היא אישה בהריון שהורשעה בעבירה לא מפורטת שגרמה למוות. בעוד שאופי העבירה ותוצאותיה מהווים שיקולים משמעותיים נגד עיכוב העונש, השופט מכיר בכך שערעורו של המבקש מערער בעיקר על קביעותיה העובדתיות של בית המשפט הפרוצדורלי, שאינן מצליחות בדרך כלל. נסיבותיה האישיות של המבקשת כוללות הריון בסיכון גבוה עם תאומים, הדורש טיפול רפואי צמוד. זוהי, קובע השופט, נסיבה מיוחדת המצדיקה דחיית עונש המאסר עד לשמיעת ערעורה של המבקשת, במיוחד נוכח הסיכון המזערי הנשקף ממנה והתנהגותה הטובה במהלך המשפט. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי השיהוי אינו חל על פסילת רישיון הנהיגה של המבקשת או על הפיצויים שחויבה לשלם. התנאים המגבילים הקיימים שנקבעו על ידי בית משפט קמא יעמדו בתוקפם עד להכרעה בערעור. פסק דין זה, מדגיש השופט, הוא חריג נדיר לעיקרון הכללי של מאסר מיידי, והוא מוצדק במצב ייחודי זה.