ע"א 1152/09

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, אשר דחה את טענות דיירי בית הדיור המוגן (המערערים) כנגד מפעילת המעון, אחוזת פולג 1998 בע"מ (המשיבה), בבקשה לבטל את הסעיף בהסכמים ביניהם המקנה לה זכות חד צדדית להגדלת דמי השימוש. קביעתו של בית משפט קמא התבססה על הקביעה כי בעוד שתניית העלאת שכר הטרחה בהסכם המקורי היוותה תנאי מפלה בחוזה אחיד, נכונותה של המשיבה לקבל תיקון הקובע תוספת שנתית קבועה של 1% למשך 15 שנות התפוסה הראשונות שוללת כל אפליה. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי סעיף העלאת שכר הטרחה, הן במתכונתו המקורית והן במתכונתו המתוקנת, מסמיך את המשיב לפעול באופן שרירותי ומפלה לרעה את המערערים. עוד נקבע, כי אופציית התיקון שהוצעה למערערים אינה שוללת את אופיו הקבוע מראש של ההסכם, ואף לא הוציאה את הסעיף מתחום התנאים המפלים בחוזים אחידים. זאת ועוד, קיבל בית המשפט את טענת המערערים כי יש להפעיל מנגנון אובייקטיבי להעלאת האגרות, המבוסס על שינויים בעלות הפעלת המתקן ובכפוף לבחינה אובייקטיבית חיצונית. לפיכך, הערעור התקבל, והמשיב חויב להפעיל מנגנון אובייקטיבי לכל העלאת שכר טרחה עתידית, תוך ביטול כל אלמנט שרירותי. כן חויב המשיב לשאת בהוצאות המשפט של המערערים.