בג"צ 1428/23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה כנגד ההחלטה השיפוטית הנוגעת לעניינו של העותר, בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות את התערבותו. בעתירה מובאות טענות הן ברמה העובדתית והן ברמה המשפטית, אך כולן נדונו בפירוט על ידי בית הדין האזורי ואושרו מאוחר יותר על ידי בית הדין הארצי. בית הדין מדגיש כי הוא אינו משמש כבית דין לערעורים בתיקי עבודה ויתערב רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בעלת חשיבות ציבורית ושיקולי צדק. באשר לטענה בדבר הסמכות להפחית את מעמדו של רב עיר, מוצא בית המשפט כי המועצה הדתית נתנה משקל מספק לעמדת הרשות המקומית, כמתחייב מפסק דין ראש פינה. זאת ועוד, יש לדחות גם את הסעד הכללי המבוקש בעתירה, המבקשת לקבוע קריטריונים לצמצום משרתו של רב עיר, משום שהעותרים לא מיצו את כל ההליכים המנהליים בכך שפנו תחילה לרשויות המוסמכות. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לכסות את הוצאות המועצה הדתית והמשרד לשירותי דת בסך 15,000 ₪.