ת"א 33509-01-13

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך רכושי מורכב בין מספר בעלים רשומים של חלקת אדמה בטמרה. התובעת, שבבעלותה חלק לא מוגדר בחלקה (12.7%), הגישה תחילה בקשה לצו מניעה זמני להפסקת עבודות הבנייה שבוצעו על ידי הנתבעת, שהיא גם אחת הבעלים הרשומים. כבוד השופט ח' לפין נתן את צו המניעה הזמני, שהופר מאוחר יותר על ידי הנתבע. הדבר הוביל לבקשת ביזיון בית המשפט ולקביעה כי הנאשם אכן הפר את צו בית המשפט. כתוצאה מכך, חויב הנתבע לשלם לתובע ולאוצר המדינה סכומים נקובים, וכב' השופט ח' לפין סירב להורות על הריסת קיר בטון כפי שביקש התובע. בהמשך ביקש התובע לתקן את תביעתו, אשר התקבלה, והוביל לתביעה מתוקנת בה ביקש מבית המשפט להורות על הסדרת השימוש בקרקע, לחלק את הקרקע, לפרק את הסדר שיתוף הקרקע, לפנות את הנתבעים ולפסוק פיצויים, דמי שימוש והוצאות משפט. הנתבעים הגיבו בבקשה לדחות את התביעה, בטענה כי התובעת חרגה מהיקף זכויות התיקון שלהם וכי יש לכלול את כל בעלי המגרשים בתביעה. השופטת הסכימה חלקית עם הנתבעים וקבעה כי הבקשה לפירוק הסכם השיתוף וטענת צו המניעה אינן קבילות. זאת, בשל הרשימה החלקית של הנתבעים והמסגרת המשפטית הבלתי ראויה שהפעיל התובע. עם זאת, השופטת נעתרה לבקשות התביעה המתוקנת לסילוק הנכס ולתשלום דמי שימוש, ובלבד ששונו כך שישקפו את הבעלות המשותפת בחלקה ויכמתו את הסכומים הנתבעים. ההחלטה הותירה על כנה גם את צו המניעה הזמני נגד הנתבעים. השופט קבע דיון נוסף ל-14 בדצמבר 2015, ופסק הדין ניתן בהיעדר הצדדים.