פש"ר 1855/02

תקציר

מדובר בצו פירוק זמני לחברת נגה תעשיות אלקטרומכניות ובקשתם למתן הוראות בדבר ערבות בנקאית שניתנה לעיריית קריית גת. הערבות הייתה קשורה לפרויקט קבלנות משנה בו זכתה חברת Coilo Ltd. למרות התחייבויות חוזיות, הקבלן הזוכה לא העמיד ערבות ביצוע, והתעוררה מחלוקת בינם לבין העירייה בנוגע לביצוע הפרויקט. נגה, שהעמידה את הערבות, ביקשה למנוע את חילוטה, מאחר שלא השתתפה בפרויקט. העירייה ויתרה על ערבות המכרז בשל חילוקי דעות עם קו-לו. בית המשפט דחה את טענותיה המקדמיות של העירייה בדבר היעדר תצהיר ואי התאמת הבקשה לדיון כבקשה להנחיות. נפסק כי לעירייה היו מכשולים משפטיים בחילוט הערבות שכן היא ניתנה לטובת גוף אחר, החברה הכלכלית לקריית גת, וכל טענה אחרת התעלמה מיסודות דיני החברות. זאת ועוד, עקרון ההתאמה בערבויות בנקאיות אוטונומיות אסר על העירייה להשתמש בטיעונים הקשורים לעסקה הבסיסית. השופט פסק לטובתה של נגה, קיבל את בקשתם ומנע מהבנק הערב לפרוע את הערבות. העירייה חויבה לשאת בהוצאותיה של נגה, יחד עם הוצאות כונס הנכסים הרשמי, בסך 32,500 שקל בתוספת מע"מ.