ע"ע 11403-04-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין תביעתה של המערערת לקצבת שאירים מקרן פנסיה, בעקבות פטירת בן זוגה הידוע בציבור לכאורה. בית המשפט לענייני משפחה אישר בעבר הסכם בין המערערת לבן זוגה, לפיו היא תקבל תשלומי מזונות. עם זאת, קרן הפנסיה סירבה להכיר בהסכם זה, שכן הוא חרג מתקנונה, שחייב מגורים משותפים או בן זוג רשמי כדי להיות זכאי לקצבת שאירים. בית המשפט המחוזי מצא כי התשלום המדובר אינו "מזונות" ולכן המערערת לא עמדה בתנאים הנדרשים לקצבה. לבית הדין לעבודה סמכות בלעדית בעניינים אלה, ובמקרה זה הוא מוסמך לבחון את מהות התשלום. עוד קבע בית המשפט כי לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, עליו הסתמך המערער, אין השפעה מחייבת על קרן הפנסיה. זאת ועוד, טענת המערערת כי יש לראות בה "בת זוג" על יסוד יחסיה הארוכים עם המנוח לא צלחה, שכן הדין החל על זכויות פנסיוניות של בני זוג פרודים לא היה רטרואקטיבי ולכן לא חל על עניינה. ככלל, קבע בית המשפט כי הערעור לוקה בחסר יסוד ואין לו ברירה אלא לדחותו, והותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו.