LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ער"פ 11188-05-26

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך11188-05-26
📂
סוג הליךער"פ
📅
תאריך17 במאי 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםדוד מזרחי נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםדוד מינץ

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בערעור 11188-05-26** **רקע:** המערער, דוד מזרחי, מערער על החלטת רשמת בית המשפט (מ' יהב) מיום 1.5.2026, אשר דחתה את בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט העליון (המשנה לנשיא נ' סולברג) מיום 30.3.2026. החלטה זו דחתה את בקשת המערער לפסילת שופט. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הארכת מועד להגשת ערעור:** * **הכלל:** בית המשפט קובע כי קיימים תנאים ברורים להארכת מועד להגשת ערעור. הרשמת קבעה כי המועד הקבוע בדין להגשת ערעור הפסלות חלף זה מכבר, והמערער לא הצביע על "טעם ממשי המניח את הדעת" המצדיק הארכה. * **הידיעה בפועל:** הוכח כי המערער ידע בפועל על ההחלטה לכל המאוחר ביום 31.3.2026, בעוד שהערעור הוגש רק ביום 16.4.2026. איחור זה, גם לאחר "הקפאת" מרוץ הזמנים בשל מצב החירום, לא עומד במבחן "טעם ממשי המניח את הדעת". * **התייחסות לטענות המערער:** בית המשפט דחה את טענות המערער בנוגע לתקופת החירום, ימי החג והיעדר ייצוג, מכיוון שהאיחור חמור מספיק גם לאחר שהובאה בחשבון "הקפאת" מרוץ הזמנים. 2. **שיקול סיכויי הערעור כבסיס להארכת מועד:** * **לא שיקול יחיד:** בית המשפט מדגיש כי שיקול סיכויי הערעור אינו עומד לבדו כבסיס להארכת מועד. ככלל, סיכויי הערעור אינם מצדיקים הארכת מועד בפני עצמם. * **משוכה גבוהה בבקשת פסלות:** כאשר מדובר בבקשה לפסלות שופט, המשוכה להוכחת חשש ממשי למשוא פנים היא משמעותית, וסיכויי הערעור אף פחות נוטים להצדיק הארכת מועד במקרים כאלה. * **הגשת בקשת פסלות לאחר סיום הליך:** בית המשפט מתייחס גם להגשת בקשות פסלות לאחר סיום ההליך, ובפרט לאחר דחיית בקשת המערער למשפט חוזר. הגשת בקשה כאמור לאחר שנסתיים הדיון מהווה עובדה משמעותית שיש להביא בחשבון. 3. **זכות הגישה לערכאות:** * **זכות חשובה אך לא מוחלטת:** בית המשפט מכיר בחשיבותה של זכות הגישה לערכאות, אך מדגיש כי היא אינה זכות מוחלטת. * **איזון עם אינטרסים אחרים:** זכות הגישה לערכאות ניצבת מול אינטרסים חשובים נוספים. הכללים לעניין הארכת מועד מבטאים את האיזון הראוי בין זכויות אלו. * **החלטת הרשמת כאיזון:** במקרה הנדון, החלטת הרשמת משקפת איזון בין מכלול השיקולים, ואין מקום להתערב בשיקול דעתה. **חידושים משפטיים/הדגשים:** * **פרשנות "טעם ממשי המניח את הדעת":** פסק הדין ממחיש את הדרישה המחמירה להוכיח "טעם ממשי המניח את הדעת" לצורך הארכת מועד, במיוחד כאשר מדובר באיחור משמעותי גם לאחר התחשבות במצבי חירום או "הקפאת" זמנים. * **דגש על סדר הגשת ההליכים:** ישנו דגש על סדר הגשת ההליכים המשפטיים. הגשת בקשת פסלות לאחר שכבר ניתן פסק דין בבקשה קודמת (כגון בקשת משפט חוזר) מהווה נסיבה שיש לקחת בחשבון, ולעיתים אף מחלישה את עמדת המבקש. * **הגבלת גמישות בבקשות פסלות:** בית המשפט מבהיר כי גם אם יש סיכוי לערעור, אין זה מצדיק הארכת מועד באופן אוטומטי, ובמיוחד כאשר מדובר בבקשת פסלות שופט, שם המשוכה להוכחה גבוהה יותר. * **איזון חוקתי:** פסק הדין מאשש את העיקרון שזכויות חוקתיות, כמו הזכות לגישה לערכאות, כפופות לאיזון עם אינטרסים ציבוריים ומשפטיים אחרים, כפי שהם משתקפים בכללי הדין. **מסקנה:** בית המשפט העליון דחה את הערעור, מאחר שהרשמת פעלה כדין בקביעתה כי לא הוצג טעם ממשי להארכת מועד להגשת הערעור, וכי סיכויי הערעור אינם מצדיקים זאת, במיוחד בהינתן הנסיבות הכוללות של הגשת הבקשה.

ער"פ 11188-05-26 דוד מזרחי נ. מדינת ישראל, עליון (17.5.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית