סע"ש 41534-05-20

תקציר

פסק הדין הוא לטובת התובעת, סוכנת מכירות שתבעה את מעסיקה לגמול שעות נוספות וגמול אחר הקשור להעסקתה. השופט קבע כי לנתבעת אכן הייתה יכולת לפקח על שעות עבודתה של התובעת, למרות עבודתה מחוץ למשרד, כפי שנקבע בחוזה העבודה ונתמכה באמצעים טכנולוגיים. לפיכך, החריג שנטען על ידי הנתבעת הפוטר מעסיקים מפיקוח על שעות העבודה של העובדים מחוץ למשרד אינו חל במקרה זה. השופטת פסקה גם בתביעת גמול השעות הנוספות, והעבירה את נטל ההוכחה על הנתבעת בגין התקופות בהן רישומי הנוכחות לא נשמרו כראוי, מה שהביא לחזקה של עד 60 שעות עבודה נוספות בחודש שבגינן על הנתבעת לשלם פיצוי. רישומי שעות העבודה של התובע עצמו נמצאו לא מדויקים ולא אמינים. עבור התקופה שבה נוהלו דוחות נוכחות כדין, יחושב גמול השעות הנוספות על בסיס הנתונים באותם דוחות. השופטת הורתה לפצות את התובע לפי שכר המינימום והחזקה שהוזכרה לעיל עבור תקופות בהן היו חסרים דיווחים, וחישוב משוער לתקופות עם דוחות זמינים אך חלקיים. טענות התובע להתעללות, עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין נדחו מחוסר ראיות. השופט פסק גם לטובת הנתבעת בעניין השלמת פיצויי הפיטורים, וקיבל את חישובי הנתבעת. בסיכומו של דבר, השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע 84,129 ₪ גמול שעות נוספות, בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות התובע בסך 7,500 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתוך 30 יום.