תפ"ח 21643-02-11

תקציר

הנאשם ואדם נוסף, א', הואשמו ברצח בעל חנות במהלך שוד בחנותו. הם הואשמו גם בקשירת קשר לביצוע שוד, החזקה ונשיאת נשק שלא כדין ושוד. שני הנאשמים הכחישו תחילה את ההאשמות. עם זאת, בהמשך חזר בו א' מהודאתו והודה, והפך לעד תביעה נגד הנאשם. הראיות נגד הנאשם כללו צילומי אבטחה של השוד, שיחות מוקלטות בין הנאשם לבין א' בעת שהיה במעצר משטרתי ועדותו של הנאשם עצמו, שהכילה סתירות ושקרים רבים. התביעה טענה כי דברי הנאשם עולים כדי הודאה, ואילו ההגנה טענה כי אין בהם די כדי להוכיח אשמה מעבר לספק סביר. בית המשפט הסכים עם התביעה, וקבע כי אמירותיו המפלילות של הנאשם, יחד עם ידיעתו בפרטים מבוססים של העבירה, מהווים הודאה. יתר על כן, מכלול הראיות, לרבות צילומי האבטחה ועדותו של א', תמכו בגרסת התביעה. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם קשר קשר עם א' לשדוד את החנות והשתתף בשוד וברצח, כשהוא ברשותו היסוד הנפשי הדרוש לכל עבירה. לפיכך, קבע בית המשפט כי הנאשם אשם בכל האישומים.