ת"צ 33145-08-15

תקציר

השופט החליט להיעתר לבקשה לדחות את התביעה בשל מספר גורמים. ראשית, הבקשה הוגשה באיחור ניכר, תוך גרימת נזק בלתי הפיך ליכולתם של המשיבים לעמת את המבקש עם גרסאות קיימות לאירועים. שנית, אופי ההליך הושפע מהשיהוי, שכן המבקשת כבר מסרה את עדותה ועזבה את הארץ, דבר שאינו מאפשר למשיבים לחקור אותה חקירה נגדית. השופט מקבל גם את טענת המשיבים כי הבקשה היא בעיקרה בקשה לתיקון בקשת האישור, ויש להתייחס אליה ככזו. על פי פסקי דין קודמים, בקשות לתיקון בקשות לאישור צריכות לשקול ארבעה דברים: נחיצות התיקון, השיהוי בהעלאת התביעה, הפגיעה הפוטנציאלית בבעל הדין שכנגד ותום ליבו של המבקש. במקרה דנן, השופט מוצא כי אין צורך בתיקון שכן העובדות אינן סותרות את טענות המשיבים, כי אין הסבר טוב לשיהוי וכי הבקשה נעדרת תום לב פרוצדורלי. לבסוף מציינת השופטת כי המשיבים הצביעו על אינדיקציות לפגמים בייצוג, אך אין זו הבמה להתייחס אליהם. מכל הטעמים הללו, הבקשה לדחיית התביעה היא כדין ומתקבלת. הוצאות לא ייפסקו בשלב זה, אך ניתן לשקול אותן עם החלטת בקשת האישור.