ה"פ 35011-03-15

תקציר

בית המשפט קבע כי מס הכנסה יכול להמשיך בהליכי גבייה מנהליים נגד המבקשת 1 בגין חובות מס מתחילת שנות התשעים. המבקש לא חלק על גובה החוב, אך טען כי מאחר שרשות המסים לא נקטה כל פעולה במשך 12 שנה, הרי שהחוב התיישן, וכי התנהלות הרשות היוותה שיהוי מיותר. בית המשפט חלק על כך, וקבע כי הליכים מנהליים רבים איפסו את תקופת ההתיישנות וכי הרשות פעלה בשקידה ובפרקי זמן סבירים, לרבות משלוח הודעות שנתיות כנדרש. עוד נקבע כי טענת המבקש כי מרבית ההודעות נשלחו לכתובת בה כבר אינו מתגורר אינה תקפה, שכן המבקש ביקש במפורש מרשות המסים לשלוח הודעות לכתובת זו ולא הודיע לה על שינויים כלשהם. בית המשפט הדגיש כי חובו של המבקש נבע משומה עסקית ולא מדו"ח חניה, וכי התנהלות הרשות הייתה סבירה נוכח ניסיונו של המבקש להתחמק מתשלום מס. כמו כן, בית המשפט לא מצא חוסר תום לב מצד רשות המסים, ודחה טענות הנוגעות להליכים בבית המשפט לענייני משפחה בהם היה מעורב המבקש. לבסוף, בית המשפט ויתר על הוצאות המשפט, וציין כי סיכומי רשות המסים חסרים פירוט.