בע"מ 3948/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור ב"גלגול שלישי" לבית המשפט העליון. נסוב סביב סכסוך רכושי הנוגע לדירה בבעלות המנוח שנמסרה לבנו (המבקש) במסגרת הסדר להבטחת תמיכה כלכלית בבתו (המשיבה מס' 2) לאחר מותו. האב העניק לבן ייפוי כוח בלתי חוזר להעביר את הדירה שבמחלוקת על שמו ואף חתם על כתב התחייבות המפרט את תנאי ההסכם. זמן קצר לאחר מכן, האב התחרט על החלטתו וניסה לבטלה, מה שהוביל לתביעה שהוגשה על ידו ובהמשך המשיכה בעיזבונו לאחר מותו. בית המשפט לענייני משפחה בקריות דחה את התביעה, אך בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור שהגישו הבת והעיזבון, מה שהוביל את הבן לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. דעת הרוב בבית המשפט המחוזי קבעה כי חתימת האב על ייפוי הכוח אינה מהווה ויתור מוחלט על זכותו לחזור בו ממתנתו, בהתחשב בנסיבות החריגות של המקרה, לרבות גילו של האב, היעדר העתק המסמכים החתומים ושינוי דעתו המהיר. דעת המיעוט חלקה על כך, וקבעה כי יש לראות בייפוי הכוח ויתור בכתב וכי אין נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול המתנה. שופט בית המשפט העליון שבחן את הבקשה הגיע למסקנה כי למרות השאלות המשפטיות שהועלו, הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לערעור "גלגול שלישי", שכן היא אינה מציגה שאלה עקרונית מעבר למקרה הפרטני. ההתמקדות בקביעה המעשית של פרשנות החוזה והנסיבות הספציפיות לא העלתה עניין בעל חשיבות ציבורית מספקת. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, דבר המחזק את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודוחה את הערעור.