ת"א 47682-09-12

תקציר

בית המשפט דוחה הן את בקשות הנתבע והן את בקשות התובעים בנוגע לחוות דעתו של המומחה. השופטת מדגישה כי יש לדחות את הבקשות משום שהן אינן מציגות נסיבות חריגות המצדיקות דחיית חוות דעתו של המומחה בשלב זה. ראשית, באשר לטענת הנתבע כי המומחה חרג מסמכותו, השופט מצדד בעמדת התובעים וקובע כי חוות דעתו של המומחה נופלת בגדר הסמכות שהוענקה לו. גם אם חוות הדעת הייתה שגויה, לא היה מדובר בפגם המצדיק את פסילת המומחה, והנתבע יכול לחקור את המומחה חקירה נגדית על חוות דעתו. השופט דוחה גם את טענת הנתבע לניגוד עניינים, ולא מוצא כל אינדיקציה למערכת יחסים בין המומחה לבין התובעים שתטה את חוות דעתו. גם טענות הנתבעת בדבר הסתרת העובדות לכאורה על ידי המומחה ואי מתן אפשרות לשמאי הצדדים להצטרף למומחה מטעם בית המשפט במהלך ביקור באתר אינן משכנעות. השופט מדגיש כי הבקשות, ובפרט השנייה, נגועות בשיהוי, ולנאשם היו הזדמנויות מוקדמות יותר להעלות חששות אלה. יתר על כן, המומחה מונה לפני התקנות החדשות המחייבות מומחים להצהיר על השתייכות אישית, והשופט סבור כי הקשר הנטען אינו מעלה חשש למשוא פנים. בגין שתי הבקשות נפסקים לתובעים הוצאות בסך 7,000 ₪, שישולמו על ידי הנתבעת בתוך 30 יום.