ע"ו 25486-08-11

תקציר

המערער, שעבר תאונת אימונים בשנת 2003 ואובחן לאחר מכן כסובל מפוסט טראומה, מערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה אשר דחתה את תביעתו לאחוזי נכות גבוהים יותר. הוועדה קבעה כי מצבו תואם את הקריטריונים לנכות בשיעור של 30% לפי תקנה 34א(ד), אך המערער סבור כי מצבו מצדיק 50% נכות לפי תקנה 34א(ה). השופט מסכם את ההיסטוריה של התיק, ומציין את היעדרותו של המערער מהדיונים בשל מעברו לארה"ב והגשת דוחות רפואיים שונים מטעמו. השופט מדגיש את תפקידן של הוועדות הרפואיות בקביעת אחוזי הנכות, שהוא סוגיה רפואית ולא משפטית, ומגיע למסקנה כי החלטת הוועדה הרפואית העליונה צריכה לעמוד על כנה על סמך הראיות הרפואיות הקיימות. השופט דוחה את הערר וקובע כי החלטת הוועדה הייתה סבירה נוכח היעדרותו של המערער והיעדר מסמכים רפואיים עדכניים. בנוסף, השופט מציין כי הערעור לא נפל בגדר סמכותו של בית המשפט, שכן הוא לא עסק בסוגיה משפטית. ההחלטה הינה סופית, ויש להחזיר את התיק הרפואי לבא כוח המשיב.