ע"פ 8622/21

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור ואישר את העונש המקורי שהוטל על המערער. ההחלטה הדגישה את חוסר רצונה של הרשות השופטת לשנות את העונשים הקיימים, אלא אם קיימת חריגה משמעותית מנורמות הענישה המקובלות או טעות ברורה. בית המשפט התייחס לחומרתן של עבירות ההצתה בשל הפוטנציאל שלהן לפגיעה נרחבת ברכוש, בסביבה ובחיי אדם, והדגיש את הצורך במאסר במיוחד כאשר מדובר בהתארגנות מתוכננת מראש, כמו במקרה זה. המערער ואחרים הציתו אש במכוון בחניון מגורים, תוך סיכון חמור. למרות שהסדר טיעון עשוי להציע טווח ענישה מסוים, בית המשפט שומר לעצמו את האחריות לוודא שהעונש תואם את אמות המידה החקיקתיות. שיקולי השיקום הוכרו אך לא נמצאו מספיקים כדי להקל בעונש, במיוחד לאור העובדה שלא הוצעה המלצה טיפולית על ידי שירות המבחן. על אף שהמערער מילא תפקיד קטן יותר משאר המעורבים, בית המשפט המחוזי כבר התחשב בנסיבות אישיות ומשפחתיות, והציב את העונש בקצה התחתון של קשת העונשין. לפיכך, העונש נחשב הולם ולא מוגזם. ההחלטה נתמכה פה אחד על ידי השופטים, תוך הנחיה למערער להתחיל את עונש המאסר כמתוכנן, בתיאום עם שירות בתי הסוהר לכניסה.