ת"פ 26378-12-22

תקציר

הנאשמים ביקשו לבטל את הרשעתם בעבירות אלימות כלפי גרושתו, אם ילדיהם. לטענתם, ההרשעה עלולה לפגוע ביכולתם לעבוד כנהגי אוטובוס ציבורי, בין יתר עיסוקיהם האפשריים, וכי על בית המשפט להיענות להמלצת שירות המבחן לוותר על ההרשעה. עם זאת, השופט קבע כי אופייה האלים של העבירה, שכלל הכאת המתלונן באגרופים לעיני ילדיו, לצד היעדר פגיעה משמעותית בשיקומו של הנאשם בעקבות ההרשעה, הביאו לכך שמקרה זה אינו מייצג את הנסיבות החריגות הנדרשות לביטול הרשעה. באשר לגזר הדין, התייחסה השופטת לפגיעה בשלומה, כבודה, פרטיותה וביטחונה של המתלוננת, כמו גם לאלימות הקשה שנקט הנאשם. הם הפנו למספר פסקי דין קודמים לצורך השוואה וכדי להדגיש את הצורך במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלימות במשפחה. השופט לקח בחשבון גם את עברו הנקי של הנאשם, את סיומה המוצלח של תוכנית טיפולית ואת עברו התעסוקתי היציב, שהצביע על סיכויים ממשיים לשיקום. עם זאת, השופט שקל זאת אל מול הכחשת האלימות המתוארת בכתב האישום וחוסר האחריות שהפגין הנאשם. בסופו של דבר, השופט החליט שלא עבודות שירות, שעלולות לגרום לקשיים כלכליים למשפחתו של הנאשם, ובמקום זאת בחר בצו בית משפט. על הנאשם נגזרו 200 שעות עבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים למתלונן בסך 3,000 שקל. השופט הדגיש את העונש המוחשי תוך מתן אפשרות לנאשם להמשיך לעבוד. גזר הדין כלל גם שנתיים מאסר על ביצוע עבירות התעללות בבן זוג. לנתבעים נמסר על זכותם לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.