סע"ש 73554-10-21

תקציר

התובעת, עובדת גלובלית של הנתבעת שעבדה אצלם למעלה מעשור, תבעה את הנתבעת בגין מספר הפרות לרבות הפחתה שלא כדין של ימי החופשה הצבורים שלה, התעמרות בעבודה ותלושי שכר פיקטיביים. תחילה התייחסו השופטים למחלוקת הנוגעת לימי החופשה. הם פסקו לטובת התובעת, וקבעו כי הנתבעת לא ניהלה רישומים כדין של ימי החופשה של התובעת וצמצמה באופן חד צדדי את הימים הצבורים שלה ללא הצדקה. לתובע נפסק סך של 3,071 ₪ בגין עשרה ימי חופשה שנמחקו שלא כדין. לאחר מכן, דנו השופטים בטענת ההתעללות בעבודה שביצעה מנהלת משאבי האנוש של הנתבעת, גב' אסייג. התובעת סיפקה שתי שיחות מוקלטות כראיה ובה אמירות פוגעניות ומאיימות של גב' אסייג. עם זאת, השופטים קבעו כי שיחות אלה, שבמרכזן סכסוך ימי החופשה, לא היוו התנהגות פוגענית חוזרת ונשנית. למרות שהשיחות כללו שפה בלתי הולמת ובלתי מקובלת, הן לא נחשבו להתעללות על פי החוק. לאחר מכן פנו השופטים לשאלה האם התפטרותו של התובע מהווה פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים. הם קבעו כי הקיצוץ החד צדדי של ימי החופשה אינו מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. לפיכך, התפטרותה של התובעת לא נחשבה כפיטורים, ותביעתה לפיצויי פיטורים בעילה זו נדחתה. נדחו גם טענותיה הנוספות של התובעת בדבר תלושי שכר פיקטיביים, אי הודעה לעובד על תנאי העבודה ותביעת הנתבעת לקיזוז. השופטים פסקו לתובעת הוצאות בסך 5,000 ₪, בהתחשב בכך שלמרות שטענת ההתעללות לא התקבלה, בא כוחה של הנתבעת אכן התנהלה באופן בלתי הולם. בסיכומו של דבר, התביעה התקבלה באופן חלקי, והנתבע חויב לשלם לתובע 3,071 ₪ עבור פדיון חופשה, בצירוף הפרשים צמודים וריבית החל מיום 3.6.2021. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.