תה"ס 60432-12-20

תקציר

השופט אריאל ממן קבע כי הראיות אינן תומכות בקיומו של חוזה מחייב בין התובעת לנתבעים בשל היעדר הסכם כתוב, כנדרש בעסקאות מקרקעין על פי הדין הישראלי. למרות שהמשא ומתן הגיע לשלב מתקדם, אי עמידה בדרישת הכתב גרמה לכך שלא ניתן היה להעניק את הסעד של אכיפת ההסכמים. תחת זאת, הורה השופט על פירוק השותפות כסעד חלופי, לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין. השופטת גם דחתה את טענת הנתבעים כי יש לבטל את ההסכם בשל טעות או מצג שווא, ומצאה את טענותיהם סותרות ולא אמינות. כמו כן, קבעה השופטת כי הסכמת עורכי הדין של הצדדים אינה מחייבת, ובקשת התובע לפיצוי נדחתה בשל היעדר הוכחת נזק. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, למרות שהשופט ציין התנהגויות מפוקפקות של שני הצדדים במהלך ההליך. ככלל, פסק הדין נטה לטובת הנתבעים, שכן בקשת התובעת לאכיפת ההסכמים והפיצויים נדחתה, והשותפות פורקה, אך על התנהלותם נמתחה ביקורת על שני הצדדים.