ע"פ 7692/20
החלטה עליון
תקציר
גזר הדין המדובר מתייחס לנאשם, מוחמד, שערער על ההחלטה לשלול את זכותו לרצות עונש מאסר של שישה חודשים באמצעות עבודות שירות. מוחמד נידון לעבודות שירות במקום למאסר רגיל משיקולי שיקום. אלא שלאחר ארבעה וחצי חודשים הוגש נגדו כתב אישום חדש בגין גניבת רכב. החוק קובע כי כאשר עובד מואשם בעבירה אחרת, לבית המשפט יש סמכות להפסיק את עבודות השירות ולרצות את העונש במאסר אם זה כבר לא מתאים על פי העיתוי, האופי, החומרה והנסיבות של העבירה החדשה. השופט דחה את ערעורו של מוחמד והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. נימוקי השופט התייחסו לפרק הזמן הקצר שבין גזר הדין הראשון לכתב האישום החדש, לחומרת העבירה החדשה ולאינדיקציה למעורבותו של מוחמד בעולם הפלילי. השופט דחה גם את טענות ההגנה בדבר ההשלכות על חירותו של מוחמד, השוויון בין עבודות שירות למאסר רגיל וניכוי ימי מעצר. הערעור נדחה ומוחמד נצטווה להתייצב בבית המעצר מגרש הרוסים כדי לרצות את עונשו.
חקיקה מקושרת
ע"פ 7692/20 מוחמד נתשה נ. מדינת ישראל, עליון (10.1.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.