ת"א 4989-10-09

תקציר

פסק הדין נוטה לטובת התובע במחלוקת על פרשנות תנאי פוליסת ביטוח לנכות תאונית. לטענת התובעת, היעדר אזכור הברך בפוליסה מצביע על כך שיש לראות בה איבר "שאינו מצוין ברשימה", ולכן הנכות צריכה להיקבע על ידי מומחה רלוונטי בהתאם למנגנון הפוליסה. הנתבעת, לעומת זאת, טוענת כי הברך היא חלק בלתי נפרד מהרגל, ולכן יש להתייחס אליה בהתאם על פי הפוליסה. השופט מצדד בתובע ומדגיש כי יש לפרש פוליסות ביטוח לטובת המבוטח, במיוחד כאשר עסקינן בסעיפי פטור או במגבלות על כיסוי. השופט קובע כי פרשנותו של הנתבע עלולה להוביל לתוצאות אבסורדיות וכי המונח "נכות" אינו מוגדר באופן ברור בפוליסה. במקום זאת, השופט מסתכל על מקורות חיצוניים ומגיע למסקנה כי נכות מתייחסת לליקוי פיזי הנמדד באחוזים. לדברי השופטת, שיטת החישוב המוצעת על ידי התובע סבירה יותר ועולה בקנה אחד עם הבנתו של "מבוטח סביר". לפיכך, זכאי התובע לפיצוי נוסף בסך 29,831 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, שישולמו בתוך 30 יום.