ת"ק 2860/07

תקציר

השאלה העומדת על הפרק היא האם יש לאפשר את ייצוג הצדדים בתיק בבית משפט לתביעות קטנות או לא. החוק הקיים קובע כי ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות הוא בדרך כלל מיואש, וניתן להתירו רק בנסיבות מיוחדות. בית המשפט מכיר בחשיבות הבטחת השוויון בין בעלי הדין – מתן ייצוג מקצועי לצד אחד בעוד הצד השני נותר בלתי מיוצג יפגע בהוגנות המשפט. עם זאת, המציאות כיום היא שגורמים רבים, בעיקר גופים גדולים כמו חברות ביטוח, מוצאים את עצמם לא פעם מיוצגים על ידי אנשי מקצוע או מתמחים בבתי משפט לתביעות קטנות. זאת, במידה רבה, בשל אופי מעורבותם של גופים אלה בהיקף גבוה של הליכים משפטיים, ההופך את ההקפדה על הוראות החוק בנוגע לייצוג. יתר על כן, מניעת ייצוג גלוי עלולה שלא לתת מענה מלא לסוגיה, שכן ייצוג "סמוי" – שבו בעלי הדין נעזרים בעורכי דין או אנשי מקצוע המכינים עבורם כתבי טענות או עמדות משפטיות – נפוץ מאוד. מצב זה מציב את בעלי הדין הבלתי מיוצגים לכאורה במצב קשה, ולא תמיד בית המשפט יוכל למנוע סיוע מסוג זה ביעילות. בית המשפט מכיר גם בצורך של גופים גדולים להציג עמדה משפטית אחידה כדי להגן על עצמם כראוי. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי חלק ניכר מבתי המשפט לתביעות קטנות כבר מסתגלים למציאות זו ומאפשרים ייצוג מקצועי. בהתחשב בכך שהחוק הקיים אינו נראה ישים או מעשי, ולמען הצדק, השופט מתיר את ייצוגו של התובע במקרה זה, בהתחשב בכך שגם הנתבע מיוצג על ידי איש מקצוע מיומן. השופט מדגיש כי על המחוקק לבחון מחדש את החוקים הקיימים בתחום הייצוג בבתי המשפט לתביעות קטנות ולעדכנם כך שישקפו את המציאות הקיימת. החלטה זו, מציין השופט, אינה צריכה להיתפס כניסיון לעקוף את החוק אלא כהכרה בסטטוס קוו, וכפתרון מעשי עד לתיקון החוק.