רע"א 7911/10

תקציר

המבקש, בעלים של שלוש יחידות דיור בבניין בשדרות דוד המלך בתל אביב, ביקש לערער על החלטת המפקח על רישום המקרקעין שהתירה התקנת מעלית בבניין. המבקש טען כי התקנת המעלית תפגע בזכויותיו הקנייניות שכן היא אינה נתמכת על ידי רוב דיירי הבניין. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורו של המבקש, וביקש ממנו רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. בית המשפט המחוזי קבע כי אף שהמבקש צדק בטענתו כי לא הושג הרוב הדרוש להתקנת המעלית, ערעורו נדחה מטעמים של צדק. בית המשפט מצא כי המבקש פעל בחוסר תום לב, שכן לא עמד בדרישות החוק לגבי רכושו שלו, לרבות בניית כניסה נפרדת, תוך שהוא מתנגד למעלית בנימוק של אי נוחות ללקוחותיו. כמו כן, בית המשפט שקל את הקשיים העומדים בפני תושבים אחרים להגיע לבתיהם, בעיקר קשישים או בעלי מוגבלות. רשות ערעור אינה זכות אוטומטית ועל המבקש לספק לה נימוקים משפטיים, במיוחד בגלגול שלישי. המבקש טען כי בית המשפט המחוזי יצר הלכה חדשה המאפשרת התקנת מעלית ללא הרוב הדרוש, אך השופט לא מצא טעם בטענה זו. השופט הסכים עם קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר, לפיה המבקש אינו זכאי לסעד מן היושר, במיוחד נוכח אי חוקיות רכושו שלו בשל אי עמידתו בדרישת הכניסה הנפרדת. בנוסף, ציינה השופטת כי במקרה זה לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות דחיית תביעה קניינית מטעמים של הון. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, כלומר החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב עמדה בעינה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו. גם צו המניעה הארעי שניתן במסגרת הליך הערעור בוטל. ההחלטה התקבלה על בסיס הנסיבות העובדתיות הספציפיות ולא קבעה תקדים, בהיותה מוגבלת לאינטרסים האישיים של הצדדים המעורבים.