הפ"ב 61033-12-18

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש לצו עיקול זמני מכמה טעמים. ראשית, המבקשים לא הוכיחו חשש להכביד על ביצוע פסק הבורר, שכן לא מסרו דוחות כספיים שוטפים לביסוס טענתם כי המשיב מצוי במצוקה כלכלית. שנית, המבקש הסכים לוותר על חלקו והשפעתו בתהליך קבלת ההחלטות בחברה, ובכך הפך את תלונתו לחסרת תוקף. שלישית, מטרת הפקדת שטר העברת המניות אצל הבורר לא הייתה ברורה, והיא לא היוותה בטוחה מספקת. רביעית, המבקש לא זיהה אירועים קונקרטיים המצדיקים את עיתוי הבקשה, והעברת המניות ורישומן עשויים היו להתרחש במקביל לתשלום התמורה. חמישית, המבקש לוקה בחוסר יושרה בכך שלא גילה את כל העובדות הרלוונטיות, ובפרט את ההליכים בפני הבורר, הסכם העברת המניות ופסק הביניים. מחדל זה היווה חוסר תום לב, וזו סיבה מספקת לדחות את הבקשה. לבסוף, מאזן הנוחות נטה לטובת המשיב, ובקשתו של המבקש סבלה משיהוי מיותר ללא הסבר סביר. כתוצאה מכך חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 15,000 ₪.