ה"ט 23692-08-20

תקציר

המשיב הואשם באיומים בהטרדה כלפי המבקש, אך השופט פסק לטובת המשיב. השאלה המרכזית היא האם התנהלותו של המשיב נופלת תחת החוק למניעת הטרדה מאיימת (מניעת הטרדה מאיימת). המבקשת טענה כי המשיב עקב אחריה בקניון, הטריד אותה בהפגנה, והעלה פרסומים פוגעניים אודותיה לפייסבוק. השופט לא מצא כל ראיה לכך שהמשיב עקב אחר המבקש בקניון, ולגבי אירוע ההפגנה לא הוכח כי המשיב יזם את העימות. לפיכך, טענות אלה אינן יכולות להצדיק מתן צו בגין איום בהטרדה. לגבי פרסומי פייסבוק קבע השופט כי ככלל, יש להתייחס אליהם בתביעת לשון הרע אזרחית, למעט במקרים חריגים. מרבית הפרסומים היו ביטויים פוליטיים, והמבקש לא הוכיח את תדירותם ועוצמתם כדי להצדיק דיון בהם לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. עם זאת, פרסום אחד - תמונה מחדרה של המבקשת - פגע בפרטיותה, וערכו הציבורי היה מוטל בספק. השופט קבע כי הפרסום החוזר ונשנה של תמונה זו מהווה הטרדה מאיימת והוציא צו האוסר על המשיב לעשות כן. צו זה יעמוד בתוקפו למשך שישה חודשים. למבקש זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי מרכז, והשופט הדגיש את אופיו המצומצם של פסק הדין, נוכח ההליך המזורז למניעת הטרדה מאיימת.