ע"א 43993-03-15

תקציר

השופטים קבעו כי יש לקבל את ערעור התובעים (המערערים) בחלקו, וכי הנתבעים (המשיב) פעלו בחוסר תום לב. העובדות, כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא, הראו כי המשיב רשם את דירתו למכירה וניהל משא ומתן עם המערערים למכירתה להם תמורת 1,000,000 ₪. המשא ומתן הצליח, והצדדים הסכימו על כל תנאי הסכם המכר, כולל לוחות התשלומים, וקבעו מועד לחתימת ההסכם הסופי. עם זאת, המשיבה, בחוסר תום לב, ניהלה במקביל משא ומתן עם צד שלישי ובסופו של דבר חתמה עמם על מזכר הבנות. בית המשפט מצא כי התנהלות המשיב מנעה את חתימת הסכם המכר המוסכם עם המערערים. בהסתמך על תקדימים קודמים, קבעו השופטים כי צד ש"מפוצץ" משא ומתן בחוסר תום לב עלול לעמוד בפני השלכות, שעשויות לכלול פיצויים. במקרה זה, מאחר שהמשא ומתן הבשיל לכדי חוזה, טיוטת ההסכם הסופי נחשבה להסכם מושלם. לפיכך, הפר המשיב את תנאי הסכם המכר וחויב לשלם למערערים את הפיצוי המוסכם בסך 100,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.8.2010. עוד קבעו השופטים כי המערערים זכאים לפיצויי קיום וכי על המשיב לשאת בהוצאות בית משפט קמא והערעור בסך 15,000 ₪. כן חויב המשיב להשיב את פיקדונות המערערים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 15.7.2015.