ע"ע 17760-07-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לדרישה מהמערער להפקיד ערבות להבטחת הוצאות המשיב בערעור. למרות שבתקנות בית הדין לעבודה חסרות הוראות ספציפיות כמו תקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט יכול לחייב הפקדות כאלה בתנאים מסוימים על סמך תקדימים. ההחלטה נובעת מהחשש כי המערערת עלולה להתחמק מתשלום הוצאות אם הערעור ייכשל, דבר המעיד על שיהוי העבר והצורך בהליכי הוצאה לפועל לאכיפת התשלום. בית המשפט המחוזי קבע כי המערערת עיכבה את התשלום בעקבות פסק דין, דבר שהצריך פעולות הוצאה לפועל, אשר יחד עם אי כיבוד שיק נדחה, העלו קשיים פוטנציאליים בתשלום התחייבויות עתידיות. למרות שהמערערת שילמה בסופו של דבר את הסכום, השיהוי עורר דרישה לסכום ערבות מתון, שנקבע על 5,000 ₪, שיופקד עד ליום 5.7.2018, ומשלא כן הערעור יידחה. בית המשפט אינו מתחשב בבסיס הערעור, אלא במעשיות של אכיפת הוצאותיו של המשיב, והיעדר "שאלות כבדות משקל" בערעור מקטין את סיכויי הצלחתו. בית המשפט מבקש לאזן בין זכויות הגישה של בית המשפט של המערער לבין זכויות הגבייה של המשיב, המחייבות את הפקדת הערבות כבטוחה. ההחלטה מבטיחה הגינות פרוצדורלית מבלי להטיל עלויות נוספות בשל הנסיבות.