עמ"ה 1028/02

תקציר

המערערת מנהלת שני עסקים – האחד מוכר ומתקין מזגנים, והשני שירות המרת כספים. המערער גם מאפשר לחבריו להשתמש במחסן שלו כדי לשחק קלפים. המשיב, פקיד השומה, מצא אי התאמות רבות ברישומי המערערת ופסל אותן, מה שהוביל לשומת "מיטב השפיטה" שהתבססה על רישומי הספקים, אשר חשפה מכירות רבות שלא דווחו. עוד מצאו השמאים הפרשי הון גדולים ובלתי מוסברים בין הצהרותיו של המערער משנת 1993 לשנת 1997. המערער טען, כי אילו סבר פקיד השומה כי קיימות הכנסות לא מדווחות משמעותיות, היה העניין מועבר לאגף חקירות מס הכנסה, וכי אי עשיית כן מעידה על ספקו של פקיד השומה באשר להיקף ההכנסות הבלתי מדווחות לכאורה. ניסיונו של המערער להביא לפסילת ספריו נכשל; ועדת הקבילות אישרה את הפסילה, וטענת המערער כי לא היה מיוצג כראוי בדיוני הוועדה נדחתה – הוא בחר להמשיך ללא ייצוג. בית המשפט קבע כי הספרים נפסלו כדין וכי השומות שהוצאו היו תקינות. המערער טען כי הוא פעל רק כמתווך למכירת המזגנים, ורשם רכישות על שמו כדי לעזור לזולת וליהנות מהנחות ספקים. עם זאת, בית המשפט מצא הסבר זה בלתי מתקבל על הדעת, ונטל השכנוע של המערער לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי הוא לא הפיק כל רווח או רווח קטן בלבד מהמכירות. בית המשפט קיבל את החישוב הסביר וההגיוני של המשיב של רווח של 6% על מכירות אלה. לגבי התקנות המזגנים העריך המשיב את מספר ההתקנות הלא מדווחות על ידי חלוקת סכום הרכישה הלא מדווח בעלות ממוצעת משוערת של 5,000 ₪ ליחידה. המשיב חישב את רווח ההתקנה תוך ייחוס שולי רווח של 20% – שוב, אומדן הגיוני שהעדיף את המערערת. טענת המערערת כי שולי הרווח אינם צריכים לכלול את עלות החומרים נדחתה, שכן המשיב כבר התפשר בעניין זה בכך שייחס שולי רווח נמוכים משולי הרווח המוצהרים של המערערת עצמה. ככלל, מצא בית המשפט כי השומות היו כדין והוכנו כראוי, והמערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להראות כי הן מופרזות או חסרות תמיכה. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 40,000 ₪, בתוספת ריבית מיום מתן פסק הדין, אלא אם כן שולמו תוך 35 יום.