ע"פ 433/89

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור על חומרת העונש שנגזר על נהג מונית שהורשע בתקיפה מינית. בית המשפט הכיר בחומרת העבירה, והדגיש את חשיבות ההרתעה מפני עבירות מסוג זה. על אף היותה מסווגת כעוון, העבירה כללה גורמים מחמירים משמעותיים: המערער היה נהג מונית והקורבן היה תייר, מה שהגדיל את הפרת האמון. בית המשפט שקל נסיבות מקלות, כגון פרשנותו המוטעית של המערער את המצב, אופיו שלא היה פגום קודם לכן, וקשיים אישיים, לרבות פציעה וטלטלה משפחתית. המערער הביע חרטה כנה והתמודד עם אתגרים בכלא. בית המשפט, במטרה לאזן בין הרתעה לשיקום, הפחית את עונשו משנה לשישה חודשים, בתוספת מאסר על תנאי, קיבל את המלצת שירות המבחן לעבודות שירות וקבע תקופת מבחן. פסילת רישיון הנהיגה שלו הוגבלה לרכב ציבורי למשך שבע שנים לאחר שחרורו, בהתאם לראייה הכוללת של פוטנציאל השיקום וההשתלבות שלו כאזרח שומר חוק.