ב"ל 9770-02-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של פסק דין בעניין ד"ר פאולו דה קפואה נ' המוסד לביטוח לאומי** **מבוא** פסק דין זה עוסק בתביעה להכיר בפגיעות בעמוד שדרה מותני ובכתף ימין כפגיעות עבודה. התובע, רופא שיניים במקצועו, טען כי עבודתו כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות ומנחים מאומצים המובילים לפגיעות אלו, וכי הן מהוות "מיקרוטראומה" כמשמעותה בפסיקה. בית הדין האזורי לעבודה דן בשאלת קיומה של תשתית עובדתית מתאימה לתורת המיקרוטראומה ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית זו לבין הפגיעות הנטענות. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **הגדרת תאונת עבודה ומיקרוטראומה:** * **תאונת עבודה:** סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" (עבור שכיר) או "תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו" (עבור עצמאי). * **נטל ההוכחה לעובד עצמאי:** סעיף 83 לחוק, הקובע חזקת סיבתיות, אינו חל על עובד עצמאי. לפיכך, על התובע העצמאי מוטל נטל ההוכחה כי התאונה (או הפגיעה) אירעה עקב עבודתו. * **מחלת מקצוע:** מחלת מקצוע מוגדרת בחוק ובתקנות כרשימה סגורה של מחלות. * **תורת המיקרוטראומה:** הפסיקה פיתחה את דוקטרינת המיקרוטראומה על מנת למלא את החלל שהותיר המחוקק, שכן רשימת מחלות המקצוע סגורה. המיקרוטראומה הינה "פיקציה משפטית" המאפשרת הכרה בפגיעות שאינן נכללות בהגדרות התאונה או מחלת המקצוע הרגילות. היא מתייחסת להצטברות של אירועים תאונתיים זעירים, שכל אחד מהם הסב נזק קטן, עד שהצטברותם גרמה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה. 2. **יסודות תורת המיקרוטראומה:** * **תשתית עובדתית מתאימה:** יש להוכיח שגרת עבודה הכוללת פעולות חוזרות ונשנות או מנחים מאומצים, אשר גרמו או עלולים היו לגרום לפגיעות זעירות. * **קשר סיבתי:** יש להוכיח קשר סיבתי בין התשתית העובדתית לבין הליקוי הגופני. * **פגיעות זעירות מצטברות:** יש להוכיח שהתשתית העובדתית גרמה לפגיעות זעירות המצטברות לכדי ליקוי ממשי. 3. **דרישות לתשתית עובדתית "מתאימה":** * **תנועות חוזרות ונשנות:** התנועות אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו דומות האחת לרעותה ופועלות על אותו אזור בגוף. * **תדירות ורצף:** התנועות צריכות לחזור ולהישנות בתדירות ובאופן המאפשרים הצטברות נזק. הפסיקה התייחסה לרצף בביצוע התנועות, אך קבעה כי הפעולות אינן חייבות להיעשות ברציפות מוחלטת, ויש לבחון אם ניתן לבודד פעולות מסוימות. * **אבחנה בין תנועות למנח:** בית הדין מבחין בין עבודה הכרוכה בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או תנועות דומות במהותן, לבין פעילות הכוללת מגוון רחב של תנועות שאינן בהכרח חוזרות על עצמן או זהות במהותן. מנח גוף מאומץ, ללא תנועות חוזרות, אינו בהכרח מהווה בסיס למיקרוטראומה. 4. **חוות דעת מומחה:** לצורך הוכחת המיקרוטראומה, נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי, המסוגל להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי הדרגתי. **יישום העקרונות על המקרה הנדון** **א. כתף ימין:** * **טענות התובע:** התובע טען כי ידו הימנית (הדומיננטית) משמשת כ"מנוף" בעבודה, הכתף מצויה שעות ארוכות במאמץ מעל לגובהה, תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של הרמה והורדה, וכן סיבוב חוזר ונשנה לצורך נטילת מכשור. * **קשיים בגרסת התובע:** בית הדין הצביע על חוסר בהירות בגרסאותיו השונות של התובע (בכתב התביעה ובתצהיר) לגבי תנוחות הכתף והיד, וכיצד הן משתלבות יחד. * **שינוי גרסה והתייחסות לתנועות:** בית הדין ציין כי בתצהירו, התובע התייחס לשתי כתפיו, ולא פירט מה מייחד את כתף ימין. בנוסף, תיאור העבודה הכולל "מנח כתפיים מאומץ" נתפס על ידי בית הדין כאינו בגדר תנועות חוזרות ונשנות. * **הבחנה בין פעולות:** עדותו של התובע תיארה פעולות מגוונות (ישיבה, רכינה, עמידה, סיבוב, הורדת יד, סיבוב גב, הורדת כתף) ולא תנועה מסוימת החוזרת על עצמה באופן קבוע על הכתף הימנית לאורך זמן. * **הכרעה:** בית הדין דחה את הטענה באשר לכתף ימין, מאחר ולא עלתה תשתית עובדתית מתאימה לפי תורת המיקרוטראומה. **ב. עמוד שדרה מותני:** * **טענות התובע:** התובע טען כי עבודתו כרוכה בישיבה על כיסא הגבוה מכיסא המטופל, מה שמחייב כיפופים, פיתולים וסיבובים של הגב. כמו כן, החלפת כלי עבודה כרוכה בתנועות סיבוביות חוזרות ונשנות של עמוד השדרה. * **שליטה במנחים ובכיסאות:** נקודה מרכזית בפסק הדין היא שליטתו של התובע בגובה כיסא המטופל ובעובדה שכיסאו הינו כיסא גלגלים מסתובב. בית הדין קבע כי שליטה זו מאפשרת לו למנוע את התנועות הטעונות וכי הכיסא המסתובב, ללא מאמץ, מבצע את הסיבוב הנדרש, ולכן עשוי לייתר את הנזק הזעיר הנגרם מתנועת סיבוב מותנית. * **הבחנה מהפסיקה הקודמת:** בית הדין הבחין בין המקרה הנוכחי למקרים קודמים בהם הוכרה פגיעה בעמוד השדרה של רופאי שיניים. במקרים אלו, לא הוכח כי התובעים ישבו על כיסא גלגלים מסתובב. אומנם, קיימים פסקי דין שהכירו במיקרוטראומה על כיסא גלגלים מסתובב (עב"ל (ארצי) 22868-02-18 פדילה אבו פול), אך שם לא נטענה שליטה על גובה כיסא/מיטת המטופל. * **הכרעה:** בית הדין דחה את התביעה גם באשר לעמוד השדרה המותני, מאחר ולא עלתה תשתית עובדתית מתאימה לפי תורת המיקרוטראומה, בעיקר בשל יכולת התובע למנוע את התנועות הנטענות באמצעות השליטה על סביבת העבודה. **חידושים ודגשים בפסק הדין** 1. **הדגשת יכולת המניעה והשליטה של העובד:** פסק הדין מדגיש באופן משמעותי את חשיבות יכולת השליטה של העובד על סביבת העבודה שלו, ובפרט על מנחים ותנוחות, כאמצעי למניעת או הפחתת הנזק. העובדה שהתובע יכול היה לשלוט בגובה כיסא המטופל ושהכיסא שלו היה מסתובב, נתפסה כגורם מכריע שיכול היה למנוע את הצורך בתנועות גב מאומצות. זהו חידוש יחסית, בכך שהוא מכניס ממד של אחריות (גם אם פסיבית) מצד העובד לבצע התאמות למניעת פגיעה, במקום להתבסס רק על תיאור פעולות קבועות. 2. **הבחנה בין "מנח" ל"תנועה חוזרת":** פסק הדין מחדד את ההבחנה הדקה בין עבודה הכרוכה ב"מנח" מאומץ לבין עבודה הכרוכה ב"תנועות חוזרות ונשנות". בעוד שהאחרונה יכולה להוות בסיס למיקרוטראומה, הראשונה, ללא תנועה מתאימה, נתפסת פחות כעילה להכרה. 3. **הפרדה בין טיפולים שונים:** למרות שהתובע הצהיר על ביצוע פעולות זהות בכל סוגי הטיפולים, בית הדין לא קיבל זאת כפשוטו, והתמקד בניתוח של תיאור הפעולות וגרסאותיו השונות. הדבר מרמז על הצורך בפירוט קונקרטי של התנועות החוזרות, גם אם הן מבוצעות במסגרת טיפולים שונים. 4. **התמודדות עם הפסיקה הקודמת:** בית הדין מראה כיצד הוא מתמודד עם פסיקות קודמות, הן על ידי הבחנה של ממש (כמו בנוגע לכיסא המסתובב) והן על ידי הדגשת הנסיבות הייחודיות של כל מקרה ("כל מקרה לגופו"). **סוף דבר** פסק דין זה מדגים את הגישה המחמירה יחסית של בתי הדין בהחלת דוקטרינת המיקרוטראומה, במיוחד על עובדים עצמאיים, הדורשת הוכחת תשתית עובדתית קונקרטית וברורה של תנועות חוזרות ונשנות באופן המשפיע על איבר גוף ספציפי, ובנוסף, תוך התחשבות ביכולת השליטה של העובד על סביבת עבודתו. דחיית התביעה בשני ראשיה, על אף תיאור העבודה המפורט שהוצג, מדגישה את החשיבות של דיוק בתיאור העובדות ושל עמידה ברף ההוכחה הנדרש, במיוחד כאשר מדובר בהרחבה של הגדרות חוקיות באמצעות דוקטרינות משפטיות.