סע"ש 42405-02-21

תקציר

המקרה סובב סביב מורה שסירבה למסור למעסיק שלה, מועצה מקומית, מידע על סטטוס החיסון שלה או על תוצאות בדיקת הקורונה השבועית, בהתאם להנחיות המועצה. המורה טענה כי דרישת המועצה פולשת לפרטיותה וביקשה פיצויים. עם זאת, בית המשפט קבע כי המידע שהתבקש על ידי המועצה אינו מהווה פגיעה בפרטיות כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, וכי גם אם כן, היה על המועצה לפטור אותה מאחריות בשל הנסיבות החריגות הסובבות את מגפת הקורונה והאינטרס הציבורי בהגנה על חיי התלמידים והעובדים. בית הדין דחה גם את טענות המורה בדבר התנהלות חסרת תום לב מצד המועצה ואי קיום שימוע, וקבע כי החלטת המועצה נבעה מרצון להגן על בריאות הציבור וכי היעדרותה של המורה מעבודתה נבעה מסירובה שלה להיענות לבקשתה הסבירה של המועצה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי החלטת המועצה, אף שהייתה פגומה בהיעדר מקור חוקי באותה עת, לא גרמה למורה נזק, שכן היא הייתה מסרבת לציית לה גם אם להחלטה היה בסיס חוקי. בנוסף, דחה בית הדין את התביעה לפיצויי שכר בתקופת היעדרותה של המורה ודחה את בקשתה להחזרתה, שכן יחסי העבודה נותקו כבר במועד ההליך העיקרי. בהתחשב בנסיבות הייחודיות ובמעשיו של המורה עצמו, קבע בית המשפט כי על כל צד לשאת בהוצאותיו, והתביעה נדחתה במלואה.