דנג"צ 4325/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לדיון נוסף באפשרות של לידות בית בסיוע הצוות הרפואי. פסק הדין הראשוני (בג"ץ 7882/18) דחה ארבע עתירות שביקשו לערער על הוראות חוזר מינהל הרפואה, הקובע קווים מנחים ללידות בית תוך איזון בין חופש הבחירה והבטיחות של היולדות. העותרים טענו כי החוזר הוצא ללא סמכות ופגע בזכותם לבחור ולקבל טיפול רפואי, כמו גם בחופש העיסוק של אנשי מקצוע רפואיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי החוזר התווה סטנדרט מקצועי לבטיחות האימהות והיילודים ואינו אוסר על לידות בית לא רשמיות. עוד נקבע כי החוזר יכול לשמש אמת מידה להפעלת סמכויות משרד הבריאות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהחוזר מונע מהם גישה לטיפול רפואי בלידות בית, וכל הטענות לגבי החוזר הסותר פסיקות קודמות היו אגביות ולא הצדיקו דיון נוסף. בפסק הדין הודגש כי משרד הבריאות פתוח לשקול חריגות מהחוזר בהתבסס על מקרים ספציפיים. לבסוף, נדחתה גם בקשה נפרדת, המפנה לנייר עמדה בנושא, שכן היא לא נדונה בהליך הראשוני. ככלל, הבקשה לדיון נוסף נדחתה, שכן פסק הדין לא קבע תקדים ברור ומפורש, והטיעונים שהוצגו לא הספיקו כדי לעמוד בתנאי הסף לדיון נוסף.