ת"א 145/06

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב הזכויות בחלקת אדמה ספציפית ששטחה כ-1500 מ"ר, הממוקמת בתוך חלקה גדולה יותר בבעלות המנוח, אקרמה עלי יאסין. התובעים, תאופיק מוסא עוואד ואמו וחידה אחמד עוואד, התקשרו עם המנוח ביום 7.9.98 בהסכם מכר מקרקעין לרכישת החלקה האמורה. ההסכם קבע תמורה של 230 אלף שקל, והרוכשים היו אמורים להחזיק בקרקע מיד עם החתימה. עם זאת, המנוח סירב למסור את החזקה בטענה לאי קבלת מלוא התמורה. לטענת התובעים, הם שילמו את הסכום שנקבע, וסירובו של המנוח היווה הפרה של ההסכם. הנתבעים, שהם יורשי המנוח, טענו מנגד כי התמורה האמיתית גבוהה יותר וכוללת עבודות נגרות נוספות. עוד נטען, כי מוסא מוסטפא עוואד, אביו של התובע תאופיק, ייצג את התובעים בעסקה והיה לו הסכם נפרד עם המנוח. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התמורה הנקובה בהסכם הייתה הסכום שהוסכם עליו בפועל, אותו שילמו התובעים במלואם. בנוסף, נקבע כי מוסא לא היה צד להסכם המכר. בית המשפט הגיע למסקנה כי המנוח הפר את החוזה בכך שלא העביר את החזקה במקרקעין לתובעים. לפיכך פסק בית המשפט לטובת התובעים, והורה על צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להיכנס למקרקעין שבמחלוקת או להשתמש בהם. כמו כן, בית המשפט אכף את ההסכם משנת 1998, והורה כי הבעלות והחזקה הבלעדית במקרקעין תועבר לתובעים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעים פיצויים מוסכמים בסך 10,000 דולר, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין בסך 10,000 $. פסק דין זה דחה למעשה את התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים, אשר טענו להפרת חוזה על ידי התובעים.