ת"א 18185-06-17

תקציר

על הנתבע לשלם לתובע סך של 162,200 ₪, בצירוף הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך 20,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית אם לא ישולמו במסגרת הזמן הנקובה. החלטה זו התקבלה על סמך מספר גורמים. ראשית, נמצא כי הנתבעת הפרה את החוזה, שכן לא התייצבה לדיון בהתנגדות, ובהמשך השתתפה בהתנגדויות ובהליכים משפטיים כנגד התובעת, תוך הפרת התחייבותה החוזית. שנית, בעוד ששני הצדדים תרמו לשחיקת תום הלב, פעולותיה האקטיביות של הנתבעת, יחד עם העלויות המוכחות של העבודות שבוצעו על ידי התובעת, הטו את הכף לטובת האחרונה. שלישית, בעוד הנתבעת ביקשה פטור מלא מהשבתה, השופט סבר כי אין זה צודק לפטור אותה לחלוטין, בהתחשב בכך שהיא קיבלה את הטבות החוזה מבלי לקיים את סיום העסקה. החלטה זו הושפעה גם מהתנהלות הצדדים ומנסיבות המקרה. יש לציין כי השופטת הדגישה כי הנתבעת לא הביאה כל ראיה לסתור את טענות התובע בדבר העבודות שבוצעו והוצאותיהן, דבר התומך עוד יותר בעמדת התובע. לבסוף, השופט הפעיל שיקול דעת בקביעת סכום ההשבה, בהתחשב בגורמים כגון חוסר האפשרות להשבה הדדית בעין, אשמתו היחסית של כל אחד מהצדדים והצורך למנוע התעשרות שלא כדין. בקשת התובעת להשבה התקבלה, ואילו תביעתה שכנגד של הנתבעת לפטור מלא נדחתה.