בג"צ 1146/20

תקציר

בית המשפט העליון החליט לדחות עתירה המערערת על החלטת רשויות התביעה שלא להגיש כתב אישום פלילי נגד אדם (המשיב מס' 2) שהיה מעורב בתאונה קטלנית שהביאה למותו של אדם אחר (המנוח). העתירה, שהוגשה על ידי משפחת המנוח, ביקשה להפוך את החלטת הרשויות בטענה שהיא בלתי סבירה. עם זאת, בית המשפט לא מצא בסיס חוקי להתערב בשיקול הדעת של הרשויות בעניין זה. בית המשפט הכיר בכך שהיו היבטים בעייתיים לכאורה סביב נסיבות התאונה, לרבות חובות פוטנציאליות שהופרו על ידי המשיב, אך הדגיש כי אין באפשרותו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים. רשויות התביעה ערכו בדיקה מעמיקה של חומר הראיות והגיעו למסקנה כי הנתונים אינם מספיקים לביסוס תיק נגד המשיב. יתר על כן, בית המשפט הסכים עם הערכת הרשויות כי ייתכן שהתאונה הייתה בלתי נמנעת, גם אם המשיב היה מקפיד על המהירות המותרת. השופטים הדגישו את תפקידו המצומצם של בית המשפט בביקורת על החלטות שאינן תביעה, ומתערב רק במקרים נדירים של חוסר סבירות קיצוני, שלא היה קיים במקרה זה. השופט פוגלמן והנשיאה חיות הסכימו עם חוות דעתו המפורטת של השופט וילנר. למרות דחיית העתירה, הביעו השופטים הזדהות עם צערה של משפחת המנוח וציינו כי ליבם איתם.