ע"פ 6080/16

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינם של שישה מערערים שהורשעו בעבירות אלימות ממניעים אידיאולוגיים, לרבות השלכת בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כלי רכב בעורק תחבורה מרכזי. חומרת פשעיהם, המניע האידיאולוגי העומד מאחוריהם ומעמדם של המערערים כאזרחים ישראלים הבוגדים בחובותיהם האזרחיות, מצדיקים ענישה חמורה. הנוהג המקובל בערכאת הערעור הוא להימנע מהתערבות בגזר הדין, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. ובמקרה זה, נראה כי המשפטים הראשונים אינם חורגים מהנורמה המקובלת. עם זאת, המערערים טענו לאחידות בגזר הדין, מה גם שערעור המדינה להחמיר בעונשם של עבריינים אחרים שהיו מעורבים באותם אירועים נדחה. פסק הדין מכיר באי הנוחות שנגרמה על ידי מושבעים שונים המטילים עונשים שונים על עבריינים המעורבים באותם אירועים. למרות שדבריהם של שני שופטים תומכים בטענה כי גזרי הדין הראשוניים היו קלים יתר על המידה, פסק הדין מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו. עקרון האחידות בענישה אין משמעותו בהכרח עונשים שווים לכל העבריינים; במקום זאת, יש לשקול אותה מול עקרונות חשובים אחרים, כגון ענישה אישית. בסופו של דבר, פסק הדין מחליט להפחית מעט את עונשם של כל המערערים במידה מסוימת, כדי לצמצם את פערי הענישה הגדולים בינם לבין עבריינים אחרים שהיו מעורבים באותם אירועים. עונשי המאסר המופחתים נעים בין 10 ל-29 חודשים.