תמ"ש 45953-08-16

תקציר

התובעת, שהיא בתם של בני זוג שנפטרו, הגישה תביעה כנגד הנתבעת, אחותה, בגין מתנת רכוש שנתנה לכאורה אמם לנתבע. התובעת טענה כי המתנה פסולה בשל חולשתה הפיזית והקוגניטיבית של האם, וכי לה, כיורשת אביה המנוח, עומדת הזכות לערער על המתנה. עם זאת, השופטת קבעה כי התובעת לא הציגה כל ראיה שתתמוך בטענותיה וכי היא מנסה לנצל סיטואציה שהתרחשה לפני שנים ולגרום נזק ראייתי לנתבע. כמו כן, השופטת הדגישה כי התובעת לא פעלה בתום לב, שכן היא אמרה הצהרות סותרות בהליכים שונים ועיכבה את נקיטת ההליכים במשך מספר שנים. לפיכך, פסק השופט נגד התובעת וקבע כי תביעתה לא רק מיושנת אלא גם בלתי הוגנת ובלתי סבירה. השופט הדגיש גם את חשיבות הסופיות בסכסוכים משפטיים ואת משאביה המוגבלים של מערכת המשפט, שצריכה לתת עדיפות לפתרון עניינים עכשוויים על פני ישנים. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות הנתבע, בסך 20,000 ₪, והתיק נסגר.