ת"צ 37180-01-13

תקציר

המבקש הגיש תביעה ייצוגית נגד עיריית חולון, בטענה כי העירייה שמרה באופן שיטתי בחשבונותיה כספי נישומים שהיו בזיכוי, מבלי ליידע את הנישומים או לקזז את הסכומים כנגד חובותיהם האחרים. המבקש ביקש לייצג קבוצה של נישומים שכספם לא נרשם על ידי העירייה. בעקבות הודעת העירייה על פיטורים, דחה בית המשפט את התביעה הייצוגית אך פסק בבקשת המבקשים לתשלום שכר טרחת עורך דין. בית המשפט קבע כי הטרחה והסיכון הכרוכים בהכנת התביעה אינם שונים באופן מהותי מאלה שבתביעה אזרחית רגילה ואינם כרוכים בהשקעת משאבים רבה. בעוד שהמבקש לא הוכיח סיכון מיוחד, בית המשפט הכיר בסיכון התיאורטי של עלויות גבוהות במקרה של דחייה. ההטבה לקבוצה נמצאה מוגבלת, שכן הסכום הכולל של הכספים שנוכו עמד על 19,661 שקל בלבד, ורובו כבר הוחזר על ידי העירייה. בית המשפט שקל גם את החשיבות הציבורית של הפעולה, והרתיע עיריות מהתנהלות דומה בעתיד. בית המשפט דחה את טענת המבקש כי יש להחזיר את יתרות אגרת החינוך בתוספת ריבית, וקיבל את טענת העירייה כי מדובר בתשלומי רשות הכפופים לתקנות שונות. עם זאת, בית המשפט קבע כי תשלומי ועד ההורים והלוואות ספרים הם תשלומי רשות, ועל העירייה להשיב את יתרות האשראי עם הפרשי ריבית והצמדה. בית המשפט החליט שלא לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, אך פסק למבקש 1,200 שקל כגמול ו-4,000 שקל שכר טרחת עורך דין. בנוסף, נדרשה העירייה לפרסם את שמות הנישומים הזכאים להחזרים באתר האינטרנט שלה ובעיתונים המקומיים, כדי לוודא שהזכאים מעודכנים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והמזכירות הונחתה להודיע להם.