סע"ש 37729-03-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישה עובדת עירייה שלא מונתה לתפקיד מנהלת המוקד העירוני העירוני בשל קרבתה המשפחתית לסגן ראש עיר וחברת מועצה. התובעת, שעבדה בעירייה קרוב לשני עשורים, טענה כי היה צריך לאשר את מינויה וביקשה סעד הצהרתי וכספי. בית המשפט דחה את התביעה, בקובעו כי העירייה פעלה כדין בהבאת מינויו של התובע לאישור כנדרש בסעיף 122א לפקודת העיריות, האוסר על התקשרות או העסקה בין עירייה לבין חבר מועצה או קרוביו. עם זאת, הליך האישור לא הושלם שכן שר הפנים, שגם אישורו היה נדרש, לא נתן את הסכמתו. בית המשפט הסכים עם עמדת משרד הפנים וקבע כי היעדר אישור שרים פירושו שהתובע אינו יכול למלא את התפקיד. עוד צוין כי זכותה של התובעת לקידום אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין הצורך למנוע ניגודי עניינים ולשמור על אמון הציבור בטוהר המידות של הרשויות המקומיות. כמו כן, קבע בית המשפט כי לתובע לא הייתה זכות חוקית לשימוע בפני שר הפנים וכי הליך קבלת ההחלטות התנהל כראוי. בסופו של דבר, רוב חברי ההרכב דחו את התביעה והורו לתובע לשלם את שכר טרחת עורך דינו של הנתבע והוצאות משפט. שני נציגי ציבור הביעו דעות חלוקות, והדגישו את חשיבות האיזון בין זכויות התובע לבין המלחמה בנפוטיזם ברשויות המקומיות.