ב"ל 57343-05-21

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, בדרישה להכיר בטינטון שלו כפגיעה בעבודה. עם זאת, בית המשפט מצא כי יש לדחות את התביעה משני טעמים. ראשית, מעדותו של התובע עלה איחור מיותר בהגשת התביעה לבית הדין, שהביא להתיישנותה, בשל תקופת ההתיישנות. שנית, התובע לא עמד בדרישות החוק להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. על פי החוק, הטינטון חייב להימצא באופן קבוע בשתי האוזניים ומחייב בקשות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. הראיות הראו כי הטינטון של התובעת לא היה דו צדדי וקבוע, כפי שעולה מבדיקת שמיעה אמינה. זאת ועוד, פניות התובע לקבלת טיפול רפואי לא חזרו על עצמן במידה מספקת, תוך פער זמן משמעותי בין התלונה הרפואית האחרונה לבין הגשת התביעה. המסמכים והעדויות שהוצגו לא הספיקו כדי להצדיק את הטענות, ובית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה לגופה. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, ולתובע ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.