רע"א 10487/07

תקציר

במקרה זה, לאחר עיון מעמיק בבקשה, בנספחים, בפסקי הדין הקודמים ובטיעוני הדיון, ניתנה ההחלטה באופן חלקי: רשות ערעור אושרה, הבקשה נדונה כערעור, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי ופסק הבוררות השני בוטלו. בית המשפט הדגיש כי רשות ערעור לפי חוק הבוררות ניתנת רק במצבים חריגים המערבים שאלות משפטיות או ציבוריות רחבות יותר, כדי להבטיח צדק ולמנוע עיוותים. ההחלטה הדגישה את האיזון העדין בין עצמאות הבוררות לבין הפיקוח השיפוטי לשמירה על טוהר המידות וההגינות, במיוחד כאשר תקנת הציבור נפגעת. השאלה המרכזית הייתה האם בורר יכול לפסוק בניגוד להחלטת בית המשפט, כאשר התשובה שלילית. פסק הבורר נדחה בחלקו בשל התנגשות זו עם תקנת הציבור, שכן נפסק פיצוי בגין אכלוס הבניין בניגוד לתנאים שהוטלו על ידי בית המשפט. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות בדבר מחלתו של הבורר המשפיעה על כשירותו. למרות שפסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, התנגדותו של השופט ריבלין שמה דגש על כיבוד הוודאות המשפטית ונמנעה מלשנות פרשנויות שיפוטיות ארוכות שנים, נוכח תיקונים עתידיים בחוק הבוררות המאפשרים ערעורים לבית המשפט על טעויות משפטיות מהותיות. פסק הבוררות השני בוטל בסופו של דבר, והנושא הועבר לבורר לבחינה מחודשת של הפיצויים, דבר המשקף פשרה בין שמירה על הגינות שיפוטית לבין הבטחת הגינות בהליכי בוררות.