ע"א 6218-04-22

תקציר

הכרעת הדין בתיק הערעור היא כדלקמן: ראשית, לא תבוטל הדרישה מהמערער להפקיד סכום כרשות להתגונן בפסק דינו של בית המשפט קמא, שכן היא התבססה על הודאת המערער בקבלת סכומי כסף מסוימים מהמנוח, עליהם לא ערער המערער. גם הסכום הנדרש לפיקדון, שנקבע על 150,000 ₪, נמצא סביר, נוכח אופיו הגבולי של תיק ההגנה ויכולותיו הכלכליות של המערער, ובצדק החלטות קודמות בעניין לא התערבו על ידי ערכאת הערעור. בית המשפט סבור כי ביכולתה של המערערת לשלם סכום זה, ואכן שילמה סכומים גבוהים במהלך ההליכים כאשר נדרשה לעשות כן, ועל כן פסק הדין הראשוני לטובת המשיבים עומד לאחר שהמערערת לא ביצעה את ההפקדה במועד. לבסוף, גם פסיקת הוצאות בסך 20,000 ש"ח למשיבים בעקבות בקשה לביטול פסק הדין הראשוני מתקבלת, שכן מדובר בסכום סביר בהתחשב בהתנהלותה הבעייתית של המערערת ובצרות שנגרמו למשיבים, וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעניינים אלה. לפיכך הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם למשיבים את הוצאות הערעור, בסך 30,000 ש"ח, בנוסף לסכום הפיקדון הקודם. הסכום שהופקד יועבר למשיבים באמצעות באי כוחם.