ע"א 570/75

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור ולערעור שכנגד על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לתביעת נזיקין כתוצאה מתאונת דרכים. פסק דינו של בית המשפט העליון הטיל אחריות מלאה על נהג המשאית שפגע בתובע, הולך רגל, וקבע כי התנהגותו של התובע אינה מהווה רשלנות תורמת. לפיכך, אין להפחית מפיצויי התובע. באשר לגובה הפיצויים, קבע בית המשפט כי אין להתחשב בהגדלת דמי הביטוח הלאומי מאז פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן יש לבסס את פסק הדין על הראיות כפי שעמדו באותה עת. כמו כן, כל עדכון של הסכומים הנקובים בפסק הדין צריך להיות מיושם על שני הצדדים ללא משוא פנים ולא באופן חד צדדי. עוד הזכיר בית המשפט כי יש להתחשב בשינויים בשכר ובמחירים אם יעודכנו הסכומים, והפנה לפסקי דין קודמים לקבלת תמיכה. פסק הדין דן גם בהיוון הפסד השתכרות של התובע ובניכוי דמי ביטוח לאומי, תוך שהוא מקבל את גישתו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, בית המשפט העליון הכניס כמה תיקונים, ובהם הפחתת הסכום שנפסק עבור הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות עתידיות, והגדלת הסכום בגין הפסד השתכרות וזכויות סוציאליות. בסך הכל, הסכום שנפסק בגין פיצויים הוגדל משמעותית מפסק דינו של בית המשפט המחוזי. גם שיעורי הריבית וההוצאות המשפטיות הותאמו לטובת התובע. השופט ברנזון והשופט עציוני הסכימו על פסק הדין, והדגישו כי יש לשקול את גובה תקבולי הביטוח הלאומי בהתאם לפסקי הדין האחרונים. השופט בייסקי הסכים.