ע"פ 40638/07

תקציר

המערער תמך בהרשעת המשיב באישומים המיוחסים לו, למעט אישומים 3 ו-7, ואילו המשיב תמך בהחזרת הדיון באופן חלקי לבית משפט קמא. בית המשפט מצא כי הרשעתו של המשיב רק משום שהנימוקים לזיכוי היו חלשים, היא בעייתית, שכן הרושם הישיר של מהימנות העדויות היה לקוי, ובפרט עדויות המתלונן והמשיב. היו שש עדויות עיקריות בתיק, ולבית המשפט לא הייתה יכולת להשלים את מה שהשמיט בית משפט קמא ולהגיע להכרעה על סמך עדויות אלה. בית המשפט הכיר בכך שהחזרת הדיון לבית משפט קמא נחוצה כדי למצות את ההליך הפלילי, אך הבהיר כי בית משפט קמא אינו נדרש לקבוע ממצאים מהימנים על סמך התרשמות אם לא עלה בידו לקבוע זאת. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי החזרת הדיון תעמיד את בית משפט קמא תחת איום, וקבע כי האינטרס הציבורי מחייב את מיצוי ההליך הפלילי. לפיכך, נדחה הערעור בעניין אישומים 3, 5 ו-7, והדיון ביתר האישומים הוחזר לבית משפט קמא לדיון חוזר.