תא"מ 57046-12-19

תקציר

בית המשפט דחה את תביעתו של תובע שטען ללשון הרע לאחר ששני נתבעים פרסמו מכתב בו כינו אותו "נותן עדות שקר". השופטת קבעה כי אף שמדובר באמירה משפילה, ההקשר שלה – תקופת בחירות לארגון ציבורי שבו מילאו התובע והנתבעים תפקידים – לצד תוכן המכתב ותפקידי הצדדים בארגון, אין לראות בו פרסום מכפיש. אין להכשיר הבעת דעה כלפי איש ציבור, סבר השופט, במיוחד נוכח האיזון החוקתי בין חופש הביטוי לבין שמו הטוב של אדם. השופטת הגדירה את הפרסום כהבעת דעה, נעדרת מראית עין של הצגת אמת עובדתית, ועל כן ראויה למשקל מגן מוגבר. יתר על כן, היכרותם של מקבלי הפרס עם הבחירות הארגוניות ותפקידי התובע והנתבעים בהן גרמה לכך שאדם סביר לא ימצא את הביטוי פוגעני. ההחלטה מדגישה את הצורך לבחון תביעות לשון הרע תוך התחשבות בנסיבות הפרסום ובאיזון החוקתי. בעקבות זאת נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪.