ב"ל 55935-11-24

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין ב"ל 55935-11-24 – בית הדין האזורי לעבודה תל אביב **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בערעור שהגישה גב' מירב דואק (להלן: "המערערת") נגד החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי אין החמרה במצבה הרפואי בעקבות תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. הערעור נסוב על מספר סוגיות רפואיות משפטיות, ביניהן קשר סיבתי לפיברומיאלגיה, ליקויים אורתופדיים ונוירולוגיים. בית הדין האזורי לעבודה (להלן: "בית הדין") דחה את הערעור, בקובעו כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. **הרקע העובדתי** המערערת, ילידת 1973, נפגעה בתאונת דרכים ב-31.1.2011, אשר הוכרה כתאונת עבודה. הפגיעות המוכרות כללו כאבי ראש, צוואר וגב תחתון, ופגיעה שורשית לומברית שמאלית. ב-1.11.2021 נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 74% מיום 17.1.2017, כולל הפעלת תקנה 15. המערערת הגישה תביעה להחמרת מצב בטענה להחמרה בכאבי הגב התחתון עם הקרנה לרגליים, והתפתחות פיברומיאלגיה, וטענה כי אלו קשורות לתאונה. **הסוגיות המשפטיות העיקריות וניתוח בית הדין** 1. **קשר סיבתי לפיברומיאלגיה:** * **טענת המערערת:** המערערת טענה כי התפתחות הפיברומיאלגיה קשורה לתאונה, וכי האבחון המאוחר (מעל תשע שנים לאחר התאונה) נבע מחוסר ידיעה של הגורמים המאבחנים. כמו כן, טענה כי הליכים רפואיים שונים שעברה (ניקור, ניתוחים, לחץ תוך גולגולתי) עשויים היו לעורר את התסמונת. * **ניתוח בית הדין:** בית הדין, בדומה לוועדה, דחה טענה זו. ההחלטה התבססה על מספר עקרונות: * **פער זמנים משמעותי:** בית הדין אימץ את קביעת הוועדה לפיה פער של תשע שנים בין התאונה לאבחון הפיברומיאלגיה, ובמיוחד לאור "תמונת כאב והתערבויות פולשניות לאורך השנים שאינן קשורות לתאונה ועלולות לגרום להתפתחות פיברומיאלגיה", מנתק את הקשר הסיבתי. * **היעדר תלונות תואמות בעבר:** בית הדין הדגיש כי בבדיקה קודמת משנת 2018 לא הועלו תלונות חשודות לפיברומיאלגיה. * **תפקיד הוועדה:** בית הדין קבע כי הוועדה אינה נדרשת להסביר מה מקור הפיברומיאלגיה, אלא לבחון את קיומו של קשר סיבתי לפגיעה המוכרת. * **התייחסות למסמכים:** בית הדין קבע כי המומחה היועץ לוועדה התייחס למסמכים רפואיים רלוונטיים, כולל אלו המעידים על טיפולים וניתוחים, ואימץ את קביעת המומחה כי לא קיים קשר סיבתי. * **חדשנות משפטית:** הדגש על משך הזמן שחלף כאילומנט מכריע לניתוק קשר סיבתי מהווה יישום של הלכה פסוקה, לפיה לא כל מצב רפואי המופיע לאחר תאונה יוכר כנובע ממנה, במיוחד כאשר קיים פער זמנים משמעותי וללא תלונות מקדימות. 2. **היבטים אורתופדיים (פגיעה ב-SIJ):** * **טענת המערערת:** המערערת טענה כי הוועדה טעתה כאשר התעלמה מחוות דעתו של ד"ר שטיין, אשר קבע קשר סיבתי בין פגיעה בפרקי ה-SI לבין התאונה, וטעתה בכך שטענה כי ד"ר שטיין לא בחן מסמכים משנת 2011. * **ניתוח בית הדין:** בית הדין דחה את טענת המערערת. * **הנמקה מפורטת של הוועדה:** בית הדין הדגיש את נימוקי הוועדה, אשר הסתמכו על בדיקות רפואיות רלוונטיות (CT, MRI, בדיקת מומחה גב) שלא העלו כל עדות לפגיעה ב-SIJ בשנת 2011 או לאחר מכן. * **העדר התייחסות של ד"ר שטיין:** בית הדין אימץ את קביעת הוועדה כי ד"ר שטיין לא פירט על בסיס מה קבע את קיומה של הפגיעה ב-SIJ, וכי לא התמודד עם המסמכים הרפואיים שהוצגו בפני הוועדה, אשר מצביעים על היעדר פגיעה זו. * **היקף הסמכות של בית הדין:** בית הדין הדגיש כי הוא אינו מוסמך להתערב בטעויות רפואיות, וכי התרשמות הוועדה מבדיקה קלינית ופירוש מסמכים רפואיים היא עניין רפואי. * **חדשנות משפטית:** הדגש על האופן בו הוועדה בחנה את חוות דעת ד"ר שטיין, תוך השוואתה למסמכים רפואיים קיימים, ומסקנתה כי חוות הדעת אינה מבוססת מספיק, מבטא את תפקיד בית הדין לבחון את סבירות החלטת הוועדה מבחינה משפטית, ולאו דווקא רפואית. 3. **היבטים נוירולוגיים (פגיעה שורשית לומברית):** * **טענת המערערת:** המערערת טענה כי התאמת נכות בגין פגיעה שורשית לומברית לפי סעיף 31(1)א(I) (העוסק בפגיעה צווארית) מהווה טעות. * **ניתוח בית הדין:** בית הדין דחה טענה זו, תוך קבלת הסכמת המערערת בדיון כי אין מדובר בטעות של הוועדה הנוכחית, אלא במחלוקת לגבי החלטה חלוטה קודמת. * **החלטה חלוטה:** בית הדין קבע כי קביעת הנכות בעבר בגין פגיעה שורשית לומברית היא החלטה חלוטה שלא הוגש עליה ערעור. * **אישור מצב קיים:** הוועדה בחנה את המצב הנוכחי, וקבעה כי הנכות שנקבעה בעבר תואמת את מצבה התפקודי הנוכחי, ולכן אין מקום להתערבות. * **חדשנות משפטית:** ההבחנה בין טענה לטעות של הוועדה הנוכחית לבין ערעור על החלטה חלוטה של ועדה קודמת היא מהותית, ומבטאת את גבולות סמכותו של בית הדין בבחינת ערעורים. **שיקולים נוספים וחידושים משפטיים** * **גבולות סמכות בית הדין:** פסק הדין מדגיש באופן עקבי את גבולות סמכותו של בית הדין, המתמקדת בשאלות משפטיות בלבד, ולא בהתערבות בשיקול דעת רפואי או בטעויות רפואיות. הדבר בא לידי ביטוי בהתייחסות לשאלת הפיברומיאלגיה והפגיעה ב-SIJ. * **חובת ההנמקה של הוועדה:** בית הדין חוזר ומדגיש את חובת ההנמקה של הוועדה, המאפשרת לבית הדין לבחון את הליך קבלת ההחלטות. פסק הדין קובע כי החלטת הוועדה הייתה מנומקת ומפורטת, וניתן היה להתחקות אחר הלך מחשבתה. * **התמודדות עם טענות חדשות:** המערערת ניסתה להציג מסמכים חדשים לאחר הדיון, אך בית הדין, בהתאם להלכה, בחן את השפעתם על החלטת הוועדה, וקבע כי אין בהם כדי לשנות את המסקנה כי לא נפל פגם משפטי. **סיכום** פסק הדין מדגים את אופן פעולתו של בית הדין האזורי לעבודה בבחינת ערעורים על החלטות ועדות רפואיות. בית הדין בחן בקפידה את טענות המערערת, תוך שהוא מתמקד בשאלות משפטיות ולא רפואיות. הדגש הושם על נימוק החלטות הוועדה, יכולת בית הדין לבחון את תקינות הליך קבלת ההחלטות, וההבחנה בין טעויות משפטיות לפגמים רפואיים. במקרה הנדון, בית הדין קבע כי החלטת הוועדה הייתה סבירה, מנומקת, ועמדה במבחן המשפטי, ולפיכך הערעור נדחה.