ת"א 59040-01-12

תקציר

התביעה נסובה סביב "פרשת רמדיה", שם התגלה כי בפורמולה צמחית המשווקת בישראל קיים מחסור בוויטמין B1, הידוע גם בשם תיאמין, בין החודשים יולי-נובמבר 2003. התובע, קטין יליד פברואר 2003, סבל לכאורה מבעיות מוטוריות ושפתיות קשות עקב צריכת התרופה הפגומה, שהיוותה את התזונה היחידה בתשעת החודשים הראשונים לחייו. ההורים הגישו את התביעה בשמו נגד החברות המייצרות והמייבאות, וכן נגד משרד הבריאות בגין אי ביצוע הבדיקות הנדרשות. עם זאת, נמצא כי הסעד לא היה תזונתו הבלעדית של התובע, שכן הוא צרך מזונות אחרים המכילים תיאמין, ובכך שולל את הטענה למחסור בתיאמין. יתר על כן, התובעת לא הראתה תסמינים לא ספציפיים או ספציפיים של מחסור בתיאמין במהלך או זמן קצר לאחר צריכת התרופה. חוות הדעת של ד"ר דויטש מטעם התובעים התבססה על הנחה שגויה ולא ניתן לה כל משקל. מנגד, חוות הדעת של פרופ' שטיינברג מטעם הנתבעים הייתה אמינה ועולה בקנה אחד עם חומר הראיות, והביאה את השופט לאמץ את עמדתו. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעים לא הוכיחו את טענתם, ולא הוכח הקשר הסיבתי בין צריכת הסעד לבין נזקי התובע. בנוסף, התביעה לפגיעה באוטונומיה נדחתה, שכן התובעים לא הוכיחו עמימות סיבתית כלשהי, ותביעה ייצוגית קודמת שימשה תקדים משפטי החוסם את תביעתם. לפיכך, הורה השופט על מחיקת התביעה ופסק במשורה את הוצאות הנתבעים לתובעים.