ב"ל 34590-05-23

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, המתווה את הדרישות להכרה בטינטון (רעש תמידי באוזניים) כפגיעה בעבודה. לפי סעיף זה, טינטון לא יוכר כקשור לעבודה אלא בהתקיים תנאים מסוימים. אחד המצבים הללו הוא שהטנטון הוביל לבקשות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, המתועדות ברשומה רפואית. בית המשפט דן בהרחבה בכוונת המחוקק העומדת מאחורי תנאי זה, ומדגיש כי מטרתו לוודא את אמיתות הטענות ולוודא כי הן אינן מיועדות אך ורק לצורך קבלת פיצוי כספי. השופט בוחן פסקי דין קודמים המפרשים תנאי זה באופן גמיש וקובע קריטריונים לקביעת אמיתות הבקשות. במקרה הספציפי שלפנינו, בית המשפט מגיע למסקנה כי טענות התובע אינן מקיימות את התנאי של "בקשות חוזרות ונשנות". תלונתו הראשונה של התובע על טינטון התרחשה לאחר קבלת ייעוץ משפטי וחתימה על ייפוי כוח. בית המשפט מוצא כי גרסת התובע לאירועים אינה אמינה, שכן אדם הסובל מטינטון אמיתי צפוי לפנות לטיפול ללא קשר לזמינות הריפוי. כמו כן, בקשותיו של התובע לטיפול לוו באופן צמוד להגשת תביעתו למוסד לביטוח לאומי. עיתוי הבקשות, בשילוב גורמים נוספים, מביא את בית המשפט למסקנה כי הן לא הונעו מצורך אמיתי בטיפול אלא מכוונה להגיש תביעה. עוד מציין בית המשפט כי התובע לא הביא עדים כלשהם שיתמכו בטענותיו. בסופו של דבר, השופט מחליט כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו, ולכן בקשתו להכיר בטינטון כפגיעה בעבודה נדחית. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.